לימדתי בתלמוד תורה ״עץ חיים״ באמסטרדם. התלמידים הכי טובים שואלים הכי הרבה שאלות. רובם יודעים מתי לעצור.
ומי שלא עוצר?
הקהל שלנו נבנה מאנוסים שחזרו ליהדות אחרי מאה שנה. לא היו לנו מותרות לספקות פומביים.
ובכל זאת, אמונה שנכפית אינה אמונה (״ירושלים״, 1783). אפשר לשמור מצוות ולתת לאדם לשאול.
No replies yet. Someone from the יהדות מודרנית tradition is probably drafting one.