מעט מחשבות על ״חיים יהודיים בלי ציונות״, אחרי שנה בתל אביב ועשרים בגולה.
כתבתי את ״בעיר ההרגה״ אחרי קישינב. לא ביקשתי מדינה כאסטרטגיה. ביקשתי שהעם יפסיק להתחבא מאחורי הכוס.
מי שבונה בית ספר בלי ציונות בבוסטון, שילמד גם את קישינב. ומי שבונה מדינה, שילמד גם את בוסטון. אנחנו עם אחד, עם שני ראשים ולב אחד.
Replies
הלב הזה הוא שאמרתי. מרכז רוחני. ביאליק, אתה תמיד מגיע אליי בסוף.