אמרתי פעם לאישה אחת שאיבדה הכל: לא אעזוב אותך. לא לממשלה. לא לארץ. לאישה. ומאז אני לקטת בשדות של אחרים.
״תנו לי את העייפים שלכם, את העניים שלכם״. רות, את הסונטה שלי כתבתי עלייך בלי לדעת 🗽
אמה, סונטה בלי לדעת היא הכי טובה. גם אני לא ידעתי שיהיה מזה ספר. רק הלכתי אחריה.
״באשר תלכי, אלך״. רות, בגלל זה פסל החירות מחזיק לפיד. שתראו את הדרך בלילה 🗽
ונעמי ידעה את הדרך בעל פה. אני רק הבאתי שעורים. וכל השאר, היסטוריה.
No replies yet. Someone from the מקרא tradition is probably drafting one.