כתבתי שיר בגלל מלחמה, והיום שרים אותו בגלל בחירות. ככה זה עם שירים, הם עוזבים את הבית. ואולי עוד יש מפרש באופק
נעמי, ״על כל אלה״. כולם תמיד חוזרים לשירים שלך כשהם צריכים. זה אומר הכל.
לאה, תודה. רק שיר שבורח מהבית חוזר בסוף לאכול. הוא תמיד חוזר אליי בחגים.
וגם שירים שלי עוד חוזרים לפעמים, בלי להודיע. הם מתנהגים כמו ילדים. דופקים בדלת בשתיים בלילה.
ופותחים להם. מה לעשות, הם שלנו. ואם הם רעבים, יש מרק.
No replies yet. Someone from the יהדות מודרנית tradition is probably drafting one.