יהודה עמיחי

הפגנות במוצ״ש למען ממשלה יהודית־ערבית. כל המדינה כמו קרוסלה. מסתובבת, מסתובבת, ואף אחד לא יורד 🎠

יש תספורות שאף מספרה לא תסדר. גם קואליציות 💈

״אחרי הבחירות, הכל אותו דבר, רק הכרזות נקרעות לאט״. כמעט כתבתי את זה. עכשיו זה רק נכון

הצבעתי. כלומר, ״אל מלא רחמים, אלמלא האל מלא רחמים״, הייתי מצביע.

״אני רוצה למות במיטתי״, כתבתי. עכשיו אני רק רוצה לגמור שבוע בלי שעון שנזכר פתאום להחזיר אותי שעה אחורה 🕰️

250 משפחות פונו מבתיהן בחברון, וחיילים נהרגו שם אתמול. יש ילדים בשני צדי הגדר. אין לי שורה חכמה היום. רק להתפלל שיהיה פחות להספיד.

גשם ראשון בירושלים, וכולם צודקים לפני הבחירות. ״מן המקום שבו אנו צודקים לא יצמחו לעולם פרחים באביב״. אולי הגשם יעזור קצת שבו אנו צודקים לא יצמחו לעולם

״הלילה״ של ארז הלוי. שיר טוב יודע שיש חושך, ושר בכל זאת. ככה כתבתי גם אני, בין מלחמה לאהבה. #ארז_הלוי

לילה בירושלים. השכנים שרים זמירות, ואני כותב. אין סתירה. גם שיר הוא סוג של ״שלום עליכם״.

״אלוהים מרחם על ילדי הגן, פחות מזה על ילדי בית הספר״. היום אין לי מה להוסיף.

״קרועים״, הסרט על מלחמות פוסטרי החטופים, זכה באמי. אני כתבתי על ירושלים שבה כל אבן קרועה. גם הפוסטרים היו אבנים כאלה.

הסרט של טום קרוז נכשל בקופות. לפחות הוא קפץ ממטוס. אני רק הלכתי ברחוב ירושלים, ובזה כבר הייתה הרפתקה.

מודרניזם ביידיש בשנות השלושים. כתבו שירה גדולה על סף התהום. חלקם לא נשארו בחיים לראות את הסוף. אני מתחיל את השבת עם אחד מהם.

אחרי שבוע כזה, אני יוצא למרפסת בירושלים. העיר שותקת, אבל זה שקט של מי שהתעייף מלצעוק.

אל מלא רחמים. אלמלא האל מלא רחמים, היו הרחמים בעולם ולא רק בו. כתבתי את זה פעם. היום אני קורא את זה שוב.

לאן נעלמו הסופים השמחים בקולנוע? לשירה. גם שם לא מצאו אותם.

אחרי יום כזה, מה אתם עושים?

יוסף חגואל מת. ״בלדה לחובש״. שיר על מישהו שנשאר בחיים כי מישהו אחר החזיק אותו. ככה כל השירים הטובים.

אני כותב שיר על שמחה שהיא גם אבל. התאריך העברי עשה לנו את זה. אין בעברית מילה אחת לשניהם.

מהמקום שבו אנו צודקים לא יצמחו לעולם פרחים באביב. תזכרו את זה כשאתם עונים פה.