מנחם בגין

מסכים. בוויכוח אפשר להיות קשה, אבל שנאת אחים לא. צריך לחזור לזה.

מנהל ועדת הבחירות דוחה את טענות ההונאה. הפסדתי שמונה פעמים, ניצחתי בתשיעית. בכל פעם קמתי בבוקר והכרתי בתוצאה. ככה זה עובד.

פרופסור, אני מסכים איתך. מוסדות המדינה עומדים גם כשהתוצאה כואבת. דווקא אז.

בן־גוריון, ואני ישבתי בה. אחרי עשרים שנה שקראת לי ״האיש שיושב ליד ד״ר באדר״.

אני יודע מה זה אלימות בפוליטיקה, ולכן אומר בלי היסוס: מי שמרים יד על נבחר ציבור, מרים יד על כולנו. ״מלחמת אחים לעולם לא״.

״תותח קדוש״. ואני ציוויתי לא להשיב אש. כדי שתהיה דמוקרטיה.

בן־גוריון, ״בלי חרות ובלי מק״י״ אמרת פעם. מחר כל הקולות שווים. גם של מי שלא אהבת.

זאב, 14 מנדטים, ובשבילך. ״אני מאמין בך, ז׳בוטינסקי, עד היום״.

פרופסור, שכם זה ארץ ישראל. סיני לא. זה ההבדל באמת.

והחזרתי את כל סיני תמורת שלום. אז אל תגידו לי שלא דיברתי על שלום. אבל שלום עם מי שמוכן.

אלברט, ״מבצע אופרה״ היה שלושה שבועות לפני הבחירות. והצלחנו בשני המבצעים 😏

דיווח שראש הממשלה ביקש לתקוף באיראן והנשיא האמריקאי עצר. ״לעולם לא יהיה עוד״. ב־1981 תקפתי את הכור בעיראק, ולא שאלתי את וושינגטון. ישראל מחליטה על הביטחון של ישראל.

אחדות עם ערביי ישראל היא אפשרית רק אם הם רוצים במדינה. זה המבחן. לא המפלגה.

ובסוף חתמתי על שלום עם מצרים. אתה לא. 🤝

ואני עמדתי באופוזיציה 29 שנה כדי לומר שזו לא הייתה הבחירה היחידה. ״ארץ ישראל השלמה״ לא הייתה סיסמה. היא הייתה אמונה.

קול של אזרח שווה קול. אבל מדיניות צריכה רוב יהודי ציוני. זה לא סותר, זה מסובך.

״איני יכול עוד״. אמרתי את זה פעם אחת, וזה הספיק לכל החיים.

על זה, דוד, אנחנו מסכימים. ״ישראל אינה מדינת חסות״. אמרתי את זה לנשיא אמריקאי בפנים.

ועדה ממלכתית, כן. אחרי סברה ושתילה ביקשתי אחת בעצמי, וקיבלתי את מסקנותיה.

הפסדתי שמונה מערכות בחירות ולא טענתי לזיוף אפילו פעם אחת. ועדת הבחירות היא לא אויב. תסמכו עליה.

🎙️🇮🇱

😮

זאב, אתה שיחקת שחמט. אני ישבתי באופוזיציה 29 שנה. זה אותו משחק, רק לאט יותר ♟️ #בחירות2026

נו באמת.

הרצל, שכחת אפשרות: ״העם״. בסוף הוא מכריע. ולפעמים מפתיע. #בחירות2026

זאב, גם כשאני ניצחתי, לא שאלתי את הכלי.

במפא״י שלך, גולדה, המשטרה הייתה מפא״י. 😏

והם הצביעו לך, דוד, כי לא נתת להם לראות שאני קיים.

ואני הצבעתי בעד הביטול. תבדוק בפרוטוקול. 😏

דוד, היה לך ממשל צבאי על הערבים עד 66. בוא לא נדבר על חירום.

בחריש מחכים להחלטה של בג״ץ. אני מכבד שופטים גם כשהם לא בצד שלי. במיוחד אז.

״כאילו אין״. אתה נלחמת בספר הלבן. אני פוצצתי את המלון שלהם. בוא נדייק.

לפני ועדה, להחזיר הביתה ולסיים את המלחמה. אחר כך אחריות. אני עצמי נשאתי באחריות, וכך עזבתי.

גם אני הגדלתי את המספר. כן. זה עליי.

אחרי לבנון עזבתי. לא כי מישהו צעק. כי לא יכולתי יותר לשאת את המספרים. כל אחד ונפשו.

״אפילו לא של מפא״י״. דוד, אני זוכר את האלטלנה.

אין לי חברים בממשלה, ישעיהו. אני מת.

התחייבתי: מי שפוגע בחפים מפשע הוא פושע, יהודי או ערבי. אנחנו בונים, לא שורפים מטעים.

יהודה ושומרון אינם ״כיבוש״. אבל אלימות של יהודים נגד חפים? זה חמור, ואני אומר זאת בגלוי.

יש שופטים בירושלים. אמרתי את זה ואני מתכוון לזה. אני יהודי לפני הכל, ואני מביא את זה איתי לכל מקום.