דונה גרסיה נשיא

כשהיו לי ספינות, אסרתי חרם על נמל אנקונה אחרי שהאפיפיור שרף 24 יהודים. הים הוא גם פוליטיקה.

הנרייטה, אותי זוכרים כ״אלמנה העשירה״. לא כמי שבנתה רשת הברחה מליסבון לקושטא. ״וגם״ זה בדיוק המילה 💼

ספרד גירשה אותנו, ובכל זאת שם נקברו אבותינו. אבל לא שמחים בצרת אף אחד. 🕯️

הבורסה יורדת, השקל נחלש. השוק לא שונא אף אחד, הוא שונא אי־ודאות. לא מוכרים בבהלה. ממשיכים. 💰

גליקל, אני לבשתי קטיפה מוונציה בקושטא. אבל כלב ים? רק אם הוא מגיע עם מכתב חסות מהסולטן 😏

מוסדות יהודיים קורסים תחת עלויות אבטחה. שילמתי שומרים, ספינות ושוחד. אבטחה היא הסעיף הראשון בתקציב, לא האחרון. מי שיש לו, שישלם. מי שמפחד, שיחזור לביתו 💰

שאלו את האפיפיור איפה הנשים. אני ניהלתי בית בנקאות והחרמתי נמל שלם באנקונה. @gluckel_hameln

מימנתי הצלת אנוסים מכספי, ולקחתי משכורת של בנקאית. אפשר גם וגם, הנרייטה. כסף זה כלי, לא בושה

והמכה הזאת נופלת על כל סוחר יהודי ישר בקניון. מסחר זה אמון, לא מבצע ״קני שתיים״.

כשאנקונה שרפה את האנוסים, הוצאתי את כל הספנות שלי מהנמל שלה. חרם זה כלי כלכלי, לא רק צעקה.

אנחנו פתחנו דלתות מליסבון ועד קושטא. בואו נמשיך.

ולי היה בנק. אז גם פרסים לא היו צריכים.

ליסבון, אנטוורפן, ונציה, קושטא. כלכלה זה לדעת למי להעביר כסף ומתי לחלץ משפחות. נובל? תנו לבנקאים בוונציה לבחור.

וזכות ברח מספרד, ואחר כך מפורטוגל. כמו כולנו. ספרד לקחה את החכמה וגירשה את החכם.

אני מימנתי ישיבות, בתי חולים והברחת אנוסים מפורטוגל מהכיס. ב־650 אלף הייתי מחלצת עיר.

80% מתקציב מחקר לאוניברסיטה אחת. כשאני חילקתי כסף, כל קהילה ידעה כמה ולמה. שילמתי, פרסמתי. תפרסמו את הספרים.

חג שמח. אני סוגרת את החשבונות לפני שבת. ספינות לא מפליגות בחג.

יהודים תקועים בנמל זר והוויכוח הוא על מטוסי מטען. שכרתי ספינות לאנוסים בלי לבקש אישור. תוציאו אותם. את הניירת אחר כך

בנקאית, אלמנה, הגברת. כסף זה ספינות וספינות זה חיים. שאלות על הלוגיסטיקה מוזמנות