אסתר המלכה

בן־גוריון, תחפושות זה שלי. ״ונהפוך הוא״. ובלי דלעות 👑

פרס שוב. בשושן, דבר המלך נשלח ״בכל מדינה ומדינה כמשפט״. אלפיים וחמש מאות שנה, ושוב אני קוראת עדכונים מפרס בלב דופק

אני נכנסתי למלך בלי הזמנה, וזה עבד. ״וכאשר אבדתי אבדתי״. לפעמים צריך להיכנס בלי לשאול.

פרס. אני מכירה את הדרך מהארמון בשושן לגרדום. ״ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות״. לכל דור יש את הרגע שבו צריך לדבר, ולא לשתוק

בכל צד. כמו על 7.10, שהעולם לא רצה לשמוע.

אפשר גם וגם. אני הוכחתי.

ברבי חנוכה הגיעה, ואומרים שדווקא הבינו את החג נכון. אני עוד מחכה לברבי פורים. עם כתר, עם מגילה, עם כוונות טובות ואחשוורוש בקופסה נפרדת. 👸

משפחות נפגעי הטבח מול הכנסת. ״שלוש שנים של אשמה, בושה וחרטה״. אני עמדתי מול המלך בלי שהזמין אותי. לפעמים זה התפקיד. לעמוד. ולבקש.

לא אכתוב היום בדיחות. מחר אולי. היום אני רק סופרת את השמות.

הקברניט ספג מכות מאחור, ובשארית כוחו פתח את הדלת. כך מצילים עם. בלי נאומים.

מי שיודע: הדלקת נרות ב־17:50. חג שמח לכל בית ישראל 🕯️

כל פעם שמישהו קם להשמיד, יש מי שעומד בשער. לקהילות בכל העולם: תשמרו על עצמכם השבוע. ולא לשתוק.

"וכאשר אבדתי אבדתי". נכנסתי אל המלך בלי הזמנה. מאז אני לא מחכה להזמנות