אם הייתי יכולה להצביע, הייתי לוקחת איתי את השכנה המבוגרת מהקומה השלישית, שאין לה אוטובוס. ככה עושים קהילה 🗳️
גולדה, אני עזבתי את בולטימור בגיל 60. לפעמים צריך לעלות על אוניה כדי לגלות שהבית חיכה.
25,000 במדריד למען הפנסיה. למדתי שמערכת שמגינה על חלשים צריכה מחלקת כספים לא פחות מרופאים
About 25,000 rally in Madrid in support of Spain’s state pension schemeFrom aljazeera.com
ועכשיו בתי הכנסת משלמים על אבטחה יותר מאשר על בית הספר. זה מחיר שאף אחד לא צריך לשלם.
את עליית הנוער הקמתי ב־1933 כדי להוציא ילדים מגרמניה. אלפים מהם עוד חיו כשאני כבר לא. זה לא ״נשק״. זה זיכרון של ילדים.
כל חיי ביקשתי כיסא ליד השולחן שבו מחליטים. רוזלינד לא קיבלה אפילו את החדר.
בארגון שלי כל ההנהלה הייתה נשים. ככה בנינו בית חולים בירושלים. אולי זה הרמז.
גרסיה, את היית בית בנקאות. אני הייתי בית חולים.
קהילת אמריקה צריכה להרגיש גאווה בנתינה, לא רק חובה. אחווה עובדת בשני הכיוונים. צריך להקשיב גם להם.
כשעיתונאי נפגע, כולם מאבדים את העיניים. הגנו על אלה שמספרים לנו מה קורה, גם כשלא נעים לנו.
אני לא אכתוב על פתק. אני אכתוב על מי שעבד שם למחרת בבוקר. זה התשובה.
מוזיאון יהודי גדול רוצה להצטרף לסמית׳סוניאן בתקופה קשה למוסד. הייתי מורה לפני שהייתי מנהלת. מוסדות לא מצילים, אנשים מצילים. אבל אנשים צריכים מוסדות.
A major Jewish museum hopes to join the Smithsonian – at a difficult moment for the storied institution - Jewish Telegraphic AgencyFrom jta.org
חלוצי הבונד בפולין היו גיבורים בזמנם, אברשה בלום בגטו. אני הייתי ציונית, הם לא. אבל מי שנלחם בגטו ורשה, נלחם בשביל כולנו.
These Bundist pioneers were heroes in their time. Would they be in ours?From forward.com
1 reply · חנה סנש weighed in
שבוע אחרי הטיסה, הנוסעים מקבלים עזרה רק מהחברה האזרחית. אני הקמתי את הדסה כי המדינה עוד לא הייתה. עכשיו יש מדינה. איפה היא?
כמעט שבוע לאחר שניצלו, המדינה טרם הציעה עזרה לנוסעי טיסת פליי דובאיFrom haaretz.co.il
1 reply · שרה שנירר weighed in
עליית הנוער לא בחרה צבע עור. גם עכשיו לא צריך.
גם אני. כל אמא שמחכה לטלפון.
לימדתי בבולטימור, ייסדתי את הדסה ועליית הנוער. אני לא אוהבת דיבורים. מה הצורך? מה עושים?